נשים מעוררות השראה: רכזת ליגת נהריה - מאיה פיטרו

האם נתקלת בקושי – במילוי תפקידך כאישה? לא, בכל פניה ובכל בקשה אני מרגישה מוערכת ומקבלת התייחסות אוהדת ועניינית.

סיפור מצחיק / בדיחה פנימית / מקרה מרגש מהליגה:  בליגה שלנו בכלל ובכל קבוצה בפרט יש שפה. אני קוראת לזה קוד גנטי. לאורך השנים תמיד כשערכנו התפקדות נוכחות לאימון הייתי אומרת לבנות שרק תעודת פטירה מצדיקה היעדרות מאימון.
כשסיגל עפרוני ז"ל, שחקנית הליגה חלתה במחלה, הזדעזענו כולנו וחיפשנו את הדרך לתמוך בה. מאמאנט וקבוצת גולדה, הקבוצה שלנו, היו כל כך חשובות לה. היא המשיכה לבוא לאימונים, למשחקים ואפילו יצאה אתנו למחנה אימונים.
סיגל לא רצתה להיות עסוקה במחלה, אז יצרתי סביבה שפה של הומור שחור. כשתפסה כדור חזק- צעקתי לה "תיזהרי על הלבלב", כשהייתה בטיפולים כימותרפיים כתבתי לה בקבוצה שזה פינוק, שסרטן זה לא מחלה אלא תחביב.
שפה שכזאת. הבנות היו חצי מזועזעות וחצי משועשעות, אבל סיגל שאבה מזה כוח, התחברה להומור ושיתפה פעולה. היא נפטרה ביום טורניר האביב הצפוני  שערכנו בשיתוף פעולה עם מאמאנט מטה אשר והיה מדהים. הספדנו אותה תוך האמירה שסיגל סיפקה את תעודת הפטירה שהצדיקה את ההיעדרות שלה.
בשל הנסיבות קבוצת גולדה, הקבוצה של סיגל ושלי, לא השתתפה בטורניר, החברות לא היו מסוגלות. קבוצת הדרבי והקבוצה האחות שלנו גולדה 1 (קבוצה נוספת באותו בית ספר) השתתפה וזכתה בטורניר, ויחד הגענו שתי הקבוצות עם הגביע לביתה של סיגל, והענקנו אותו למשפחתה. בזכות השפה הייחודית הזאת ובזכות האישה הנהדרת והחזקה שהייתה אנחנו זוכרים את סיגל בליגה בחיוך ובצחוק.

בנימה אישית – מה המסר שחשוב לך להעביר לשחקניות? אם את לא עושה צילום זה לא שבר!
ומסר נוסף שמאפיין את הליגה שלנו הוא המשפט בהצלחה כמעט לכולן, בו אני פותחת כל עונה וכל מחזור משחקים, ומתייחס למעשה לנימה התחרותית שמלווה את המשחקים לצד כל ערכי החברות והקהילה.