דעה אישית

נקודת מבטה של שחקנית בעמק המעיינות

בכל יום רביעי בשעה רבע לשמונה יודעים כל בנ

בכל יום רביעי בשעה רבע לשמונה יודעים כל בני ביתי שלא יראו אותי בשעתיים הבאות, אני אורזת את בקבוק המים, משאף הונטולין והברכיות ונוסעת כשחיוך מטופש על פני להזיע ולתפוס את שרירי ביחד עם עוד כעשר בנות מהישוב שלי. מדובר בכדורשת, וכששמעתי לראשונה על קבוצה שנפתחת לגלגתי: " זה לא המשחק ששיחקנו כשהיינו ילדים? עומדים, תופסים...

להמשך קריאה

מאמאסאן - המאמאנט היפנית

כשלימור ליכטר מאוסישקין א' ידעה בוודאות שהיא מצטרפת לבן זוגה בנסיעה ליפן, היא התחילה באופן מידי לחפש קשר לליגת הנשים היפנית – מאמא-סאן, עליה ידעה מעופרה אברמוביץ, מייסדת הליגה שלנו.זה לא היה קל. הרבה מיילים נשלחו עד שלבסוף נוצר הקשר דרך שגרירות ישראל ביפן, עם קבוצה בשם אוסיקה קלאב, מהעיר סטאגיה...

להמשך קריאה

רונית וייס - סוף העונה 2012

למאמאנטיות הספורטיביות, הנשים המדהימות, האמהות היקרות, אתמול נגמרה העונה השנייה של ליגת המאמאנט ברמת גן. בגאווה גדולה אני אומרת לכן אתן תותחיות אחת אחת. עצם העובדה שאתן חלק מהליגה ומחנכות ילדים להתמדה בספורט מתוך הנאה וחוויה ספורטיבית-אתן עושות המון. כל אחת מכן קיבלה מדליה גם על כך..

רונית וייס המאמא-מיה של רמת-גן במכתב מרגש לכל שחקניות רמת-גן-למאמאנטיות הספורטיביות, הנשים המדהימות, האמהות היקרות,אתמול נגמרה העונה השנייה של ליגת המאמאנט ברמת גן. בגאווה גדולה אני אומרת לכן אתן תותחיות אחת אחת.עצם העובדה שאתן חלק מהליגה ומחנכות ילדים להתמדה בספורט מתוך הנאה וחוויה ספורטיבית-אתן עושות המון.כל אחת מכן קיבלה מדליה גם...

להמשך קריאה

ליגה בפני עצמה

זו השנה השביעית שלה בליגה, היא מכורה אמיתית... נא להכיר: רותי אוזן. הרכזת המקצועית של מאמאנט כפר סבא וזו שמפיקה את האירועים, מחברת את כל החוטים ודואגת שהליגה תחיה ותנשום

זו השנה השביעית שלה בליגה, היא מכורה והדביקה בחיידק גם את בני משפחתה... נא להכיר: רותי אוזן. השנה חגגה 50, נשואה לאבנר (שחקן אבאנט מדופלם) ואמא לענבל (חט' אלון כיתה ט') ונועה (סורקיס כיתה ה').רותי חובשת שני כובעים במסגרת ליגת המאמאנט שלנו: האחד הוא כובע הרכזת המקצועית והשני: חברת הנהלת הליגה. נפגשתי עם...

להמשך קריאה

אמא משחקת כדורשת

לפני שנים רבות בימים בהם בן זוגי ואני היינו בתחילת דרכינו המשותפת השמיים היו תמיד כחולים והאהבה הייתה גדולה.

לפני שנים רבות בימים בהם בן זוגי ואני היינו בתחילת דרכינו המשותפת השמיים היו תמיד כחולים והאהבה הייתה גדולה.רק דבר אחד עמד בינינו - הכדורגל. באדיקות של דוס ממאה שערים היה בן זוגי מקבל את השבת כל יום ששי במגרש הכדורגל ומברך את השבת בצאתה באותו המקום ממש- במגרש. את ערבי...

להמשך קריאה