"מאימון לאימון השתפרנו. ממשבר למשבר התחזקנו. מכל אי הסכמה למדנו לתקשר. מכל אי הבנה למדנו לכבד. משבוע לשבוע למדנו להיות אחת לשנייה. באחווה ובתחושה שנרקם פה בינינו קשר מיוחד, איכותי, ומתגמל.

“כדאי לך להצטרף למאמאנט.
מאמא מה?
מאמאנט.
נו, הנשים האלו שמשחקות כדורעף. לא כדורעף. כדורשת. כמו כדורעף רק שזה יותר מסירות.
את תאהבי את זה. תכירי חברות חדשות, תעשי ספורט, ותהיי חלק מקהילה.”

כך נכנסה לי לתודעה מאמאנט, התופעה הכי אמהית-ישראלית לא פחות מטיפת חלב, פתיתים ושניצלים.
לקח לי זמן לגלות מה מחבר ערב רב של אמהות חזקות, דעתניות, אסרטיביות, בשלניות, טרחניות, תחרותיות, ורגישות עד העצם בחיים האישיים ובכל מה שקשור לקבוצה שלהן.

לא פשוט להיות פרט בתוך המון.
לא פשוט לנשים להיות בקבוצה, לנהל ולהתנהל בתוכה, לנתב זמן וכוחות למשחקים ואימונים שבועיים, לשחק ולרצות לנצח קהילה ,שמורכבת מחברות, מכרות, שכנות ומשפחות קרובות ורחוקות.
העניין הוא, שכל מי שהציצה נדבקה בחיידק. גם אני הבנתי, שהחיים מתחלקים ל - לפני ול -אחרי.

היום הראשון שלי במאמאנט

התקבצנו בביתה של ליה, הקפטנית המייסדת של הקבוצה, במרכז השולחן קערות של פירות, פיצוחים וכל טוב ומסביב פנים טובות, סקרניות, מחויכות של נשים ואמהות מהשכונה.
החיבור האנושי היה מידי.
בשעה הראשונה, כבר ידענו מי נשואה למי, מי כבר גרושה, כמה ילדים ואיזה בית ספר, ואילו מטעמים מכינים ביום שישי הקרוב.
תוך פחות משבוע התחלנו להתאמן: בחצר, במגרש נטוש, בפארק. עם מאמן ובלעדיו. העיקר להחזיק כדור, וללמוד את רזי המשחק.

כיאה לקהילה ישראלית, נפוצו שמועות על קבוצות מובילות בליגה. הבנו שיש פה הרבה כח, אתגר, ופוטנציאל. הזדמנות להיות הכי טובות שאפשר, ולהגיע הכי רחוק שניתן.
מאימון לאימון השתפרנו. ממשבר למשבר התחזקנו. מכל אי הסכמה למדנו לתקשר. מכל אי הבנה למדנו לכבד. משבוע לשבוע למדנו להיות אחת לשנייה. באחווה ובתחושה שנרקם פה בינינו קשר מיוחד, איכותי, ומתגמל.

לאחרונה התקיים טורניר גביע ליגת מאמאנט לוס אנג'לס.
למרות המשברים, ולעיתים המחסור במגרשים, והעובדה שהתחלף מאמן, שחקנית נפצעה, וכי רובנו חובבניות נלהבות -
מתוך 15 קבוצות מרחבי לוס אנג׳לס שהתחרו על המקום הראשון, אנחנו ניצחנו!

אין ספק, זאת תחושה עילאית לנצח. התגמול האמתי הוא בהרגשה שאתה חלק משמעותי מקבוצה ערכית, קהילתית, חברתית, חברותית ותחרותית.
בזכות החיבור האנושי ,והיכולת האישית של כל אחת מאתנו, טיפסנו במעלה הטבלה, והגענו הכי גבוה שיש – למקום הראשון!
ובעיקר, שימשנו דוגמה לילדים, לבני הזוג ולמשפחה והחברים שלנו.

תודה לגלית פלד שהביאה את ליגת מאמאנט -  לקהילה בלוס אנג'לס. המון תודה והערכה לכל מי שהתנדב ונתן מזמנו על מנת שנהיה לקבוצה הומוגנית, ולא ערימה אנושית מבוזרת על פרקט 😉
(הודות למוטי אסף, יואב נגר, אלקן נינארי, ודורון זילברמינץ)

ברכות למאמאלייף שזכו במקום השני, ולמאמאסינו שלקחו מקום שלישי (מאמאנט אלאיי, הייתן מאמינותתתת!!!???)
ולשאר הקבוצות בליגה, שאפו על רוח הספורט והעידוד והאחווה, ולעוד הרבה משחקי ידידות והזדמנויות להשתפר ולהתחבר.

שנזכה לשנה הבאה!

הניצחון המיוחל - ולא רק על המגרש